מודל למידה של אכילת יתר ובולמוסי אכילה (בינג’) 16.10.26

תגובות תיאבון נלמדות, או תגובתיות לרמזים למזון, הן גורמים מניעים רבי עוצמה להתנהגות אכילה, גם בהיעדר רעב. תשוקות אלו, הנגרמות בעקבות רמזים, עלולות לערער הרגלי אכילה בריאים, לתרום לעלייה במשקל ולעכב ירידה במשקל או שמירה על משקל שהופחת. התייחסות וכיבוי תגובות תיאבון אלו יכולים להיות גישה חשובה לטיפול באכילת יתר ובולמוסי אכילה. במצגת זו נתמקד במנגנון הלמידה, העומד בבסיס של אכילת יתר ובולמוסי אכילה, ונציע תובנות לגבי האופן שבו תהליכים אלה מעצבים התנהגויות. כמו כן, נדון בהשלכות המעשיות של ממצאים אלה, תוך דגש על תרגום מחקרי מעבדה להתערבויות חשיפה יעילות לאכילת יתר ובולמוסי אכילה. A learning model of overeating and binge eating Learned appetitive responses, or food cue reactivity, are powerful drivers of eating behavior, even in the absence of hunger. These cue-induced desires and cravings can undermine healthy eating habits, contribute to weight gain, and impede weight loss or the maintenance of a reduced weight. Addressing and extinguishing these appetitive responses can be a valuable approach for treating overeating and binge eating. In this presentation we will focus on the learning mechanism underlying overeating and binge eating, offering insights into how these processes shape behaviors. It will also discuss the practical implications of these findings, with an emphasis on translating laboratory research into effective exposure interventions for overeating and binge eating.